חמשת הטעויות הכי נפוצות של ארגונים המבקשים להעסיק אנשים עם מוגבלות

תכירו, זו דנה. היא הכוכבת שלנו במוקד “הראל סוכנים”. מהרגע הראשון שדנה הגיעה לריאיון היה לנו ברור שזו תהיה ידידות…
  1. ניסוח מודעות דרושים: אנשים רבים שלא עבדו הרבה זמן (וביניהם אנשים עם מוגבלות) מאבדים ביטחון עצמי ככל שהזמן שהם מחוץ למעגל התעסוקה גדול יותר – ללא קשר לכך שיש להם נכות או לנכות הספציפית שלהם. לכן בכתיבת מודעת דרושים, רצוי להימנע מניסוחים כגון: "יכולת ורבאלית מעולה". אנשים שבפועל מתאימים עשויים לא לפנות היות ויחששו שהיכולות שלהם 'רק' טובות ולא מעולות.
  2. המיון הקלאסי: 93% מהבוגרים (הנורמטיביים) שהשתתפו בסקר גדול דיווחו שהם סובלים מרמות שונות של חרדת מבחני קבלה וראיונות לעבודה. תהליכי מיון קלאסיים המאופיינים בעמימות רבה ושיפוטיות קרה (המועמד לא יודע שום דבר על המראיין) מגבירים מאוד חרדה, וחרדה פוגעת מאוד במגוון תפקודים הנדרשים בראיון עבודה כמו יכולת ניסוח, הבנה של מטלות, ופתרון בעיות. מיון המעורר חרדה כמוה משקפת המרוחה בבוץ. ככל שיש יותר חרדה (בוץ) כך היכולת לראות או לזהות פוטנציאל יורדת עד נעלמת. צריך מיון אחר לגמרי.
  3. שילוב אנשים עם מוגבלות בארגון ללא רתימת כל הצדדים: מגייסים עובד עם מוגבלות העובר קורס הכשרה, ולאחריו מגיע לשטח,למנהל צוות עם עוד תשעה עובדים, האדם עם מוגבלות הוא העשירי. המנהל מגלה מיד שהוא נדרש להשקיע הרבה זמן בעבודה צמודה עם העובד החדש המתקשה לתפקד באופן עצמאי ואפילו חברי הצוות נדרשים לתת כתף. היעדים נפגעים המנהל ננזף וישנם גם נפגעים בקרב הבונוס של המנהל והצוות. במהרה כל רצון טוב של השטח לקלוט אנשים עם מוגבלות נעלם כלא היה.
  4. אי התאמת ההדרכה לזמן התאקלמות: יש כאלה שלוקח להם שלושה חודשים להתכונן לריצת מרתון ויש כאלה שלוקח להם שנה. המאמץ הגדול דורש התאקלמות מדורגת ולכל אחד משך הזמן הוא שונה. במידה וכולם היו צריכים להיות מוכנים למרתון תוך נניח, שישה חודשים – רבים היו נפצעים ולא מסיימים. לאחר שלא עובדים כמה שנים, לשבת בכיתה במשך 8-9 שעות ביום ולהיות מרוכז זה מאמץ מאוד גדול מאוד הדורש גם הוא התאקלמות ומשך ההתאקלמות שונה מאדם לאדם. וגם כאן, במידה ונצפה מכולם לסיים קורס הדרכה לאחר מספר ימי הדרכה אחיד, שהם מוכנים מקצועית ורגשית להתחיל את העבודה – נמצא שרבים לא יצליחו ויעזבו (למרות שעם עוד זמן רובם היו יכולים להצליח ולפרוח.
  5. לא מתאימים את הניהול והתקשורת לאנשים חרדתיים (כי לא רק עובדים עם מוגבלות נפשית סובלים מחרדה)
    מוכר לכם משהו מאלה? מצבים דומים?

    • לאחר ישיבת הצוות על יעדים לשבוע הבא, דני, העובד החדש עם מגבלה פשוט הלך הביתה ולא הודיע.
    • שרה התחילה את היום חלש והתחילה להילחץ ובפעם השנייה שהמנהל שלה בא לבדוק מה שלומה היא פשוט קמה וצעקה למנהל ממש חזק: "לא יכולה, תעזוב אותי, תעזוב אותי, לא יכולה" רצה החוצה והתיישבה מתייפחת בקפיטריה.
    • לא רק שהביצועים של רותי לא התקדמו לאחר הקורס, היא אפילו הייתה פחות טובה ביום האחרון של השבוע מאשר ביום הראשון.

פוסטים אחרונים