שלושת המרכיבים הסודיים של הדרכה אפקטיבית שנבנית עבור אנשים עם תסמיני חרדה וביטחון עצמי ירוד

על פי מחקרים רבים בפסיכולוגיה ובחינוך, ישנם שלושה מרכיבים שמסייעים לאנשים עם חרדה וביטחון עצמי ירוד ללמוד טוב יותר ומהר יותר:

הנאה: ככל שהלמידה מהנה יותר עבור המשתתפים, כך איכות הלמידה עולה – הם יזכרו יותר, יבינו יותר ויעברו על יותר חומר בפרק זמן נתון.

סיפורי רקע: ככל שהחומר משעמם יותר, כך חשוב לשלב סיפורי רקע (גם פיקטיביים) לטובת הגברת עניין, מעורבות והגברת קשב.

הפתעה ועניין: ככל שבלמידה ישנם גורמים מפתיעים (בחומר או בהגשה) או מסקרנים, כך איכות הלמידה עולה.

מרכיב סודי מספר 1 בהדרכה אפקטיבית– הנאה
כיצד להגביר הנאה בהדרכה שנבנית עבור אנשים עם תסמיני חרדה וביטחון עצמי ירוד?
ככל שהלמידה מהנה יותר עבור המשתתפים, כך איכות הלמידה עולה – הם יזכרו יותר, יבינו יותר ויעברו על יותר חומר בפרק זמן נתון. שני רעיונות להגברת הנאה בהדרכה:
תחרויות: רצוי תחרויות לשיפור 'הישג אישי' לעומת תחרויות 'מי הכי טוב' – פחות "לחץ" על משתתפים שסובלים מלחץ…
הגברת מעורבות: לערב את המודרכים בהדרכה- להוסיף קטעים של למידה עצמית, למידת עמיתים, כתיבת מבדק ידע או שאלות לתחרות ע"י המודרכים עצמם, כתיבת נהלים בחרוזים. המעורבות תגביר את ההנאה ותשפר את הלמידה.

מרכיב סודי מספר 2 בהדרכה אפקטיבית – סיפורי רקע
כיצד לשלב סיפורי רקע בהדרכה שנבנית עבור אנשים עם תסמיני חרדה וביטחון עצמי ירוד?
ככל שהחומר משעמם יותר, כך חשוב לשלב סיפורי רקע (גם פיקטיביים) לטובת הגברת עניין, מעורבות ויכולת לקשב. דוגמא:
שיוך נתונים לדמות עם סיפור רלוונטי: כשלומדים טקסטים לטובת שכנוע (לקנות, לשמוע הצעה שיווקית, לקבל דיוור…) חשוב להמציא דמות עם סיפור רקע מעניין ומעורר אמפתיה (אישה שתרמה כליה לזר…) והכי חשוב שסיפור הרקע יבסס צורך חזק של הדמות לדבר שאנחנו מבקשים לשכנע לגביו. למשל במידה ורוצים מהלקוחה אישור לשליחת דיוור שיווקי במייל – בסיפור רקע, הלקוחה בדיוק פספסה מבצע שלא ידעה עליו ושילמה הרבה יותר ממה שהייתה משלמת לו ידעה על המבצע.

מרכיב סודי מספר 3 בהדרכה אפקטיבית – הפתעה ועניין
כיצד לשלב הפתעה ועניין בהדרכה שנבנית עבור אנשים עם תסמיני חרדה וביטחון עצמי ירוד?
ככל שבלמידה ישנם גורמים מפתיעים ומעניינים (בחומר או בהגשה) כך איכות הלמידה עולה. גם בחומרים המשעממים ביותר ניתן למצוא סיפורים/נתונים/עובדות שניתן בעזרתם לתבל למידה משעממת. זה רק דורש קצת השקעה בחיפוש אחר:
עניין: למשל ע"י שימוש בעובדות מעניינות מהעבר. "בואו תראו איך לפני שלושים שנה שמרו את הנתונים שאתם מוצאים כיום בלחיצה ומבלי לקום מהמקום" – מראים תמונה מהארכיון עם שורות של קלסרים). "דמיינו כמה זמן ומאמץ נדרש למצוא כל נתון בקלסר אחר..". או "את החומר הזה (וולקרו – Velcro) המציאו לטובת הטיסה לירח ב 1969 – שלא יעוף לאסטרונאוטים הצלחת עם השניצל בהעדר כוח כבידה. בואו תראו איך הוא עוזר לנו כיום לארוז ולהדק את…."
הפתעה: אין הכוונה לכך שהמרצה מתחבא מאחורי הדלת וצועק "הפתעה", אלא להצגה של נתון/עובדה/סיפור שלא ציפו לו. למשל – "נכון שמה שהראיתי עכשיו נראה ממש מסובך? אז נחשו תוך כמה ימים מהיום הקורסים לפניכם הגיעו למצב שזה נראה להם ממש פשוט…בתוך סה"כ יומיים! בואו תראו איך נתרגל…".